ניטור פעילות חזירי בר ביער יהודיה, רמת הגולן סיכום שנה שנייה

Transcript

1 ניטור פעילות חזירי בר ביער יהודיה, רמת הגולן סיכום שנה שנייה דן מלקינסון, המכון לחקר הגולן, והחוג לגאוגרפיה ומשאבי הסביבה, אוניברסיטת חיפה פרץ גלעדי, רשות הטבע והגנים, מרחב גולן איור 1: אזור המחקר ואיתורי החתכים

2 רקע במהלך שנת 9002 נצפתה תמותה רבה של חזירי בר scrofa( )Sus בשטחי הגליל, ומהבדיקות עלה כי סיבת התמותה הייתה דבר החזירים, מחלה שנצפתה באזור לאחרונה בשנות ה 00 של המאה הקודמת. באזור הגליל נמצאו עשרות פגרים של חזירי בר, וההנחה היא כי מספר הפרטים שמתו מהמחלה הינו בסדר גודל של מאות פרטים )קינג מידע שבעלפה(. במקביל, באזור הגולן דווח על ירידה משמעותית בנזקים לחקלאות הנגרמת מפעילות חזירי בר, ועדויות אנקדוטאליות הצביעו על כך כי אירעה ירידה נכרת בגודל אוכלוסיית חזירי הבר שבגולן, שהחלה במהלך שנת בנוסף, אף באזורים שבהם פעילות האדם הייתה מינימאלית )כגון שמורת טבע סגורות(, מספר החזירים שנצפו היה נמוך במידה נכרת לעומת דיווחים קודמים. במקביל, חלה ירידה ניכרת במספר הפרטים הצעירים שנצפו, ובדיקות פתולוגיות שבוצעו בפגרים שנאספו בגולן נמצאו שליליות ביחס לנוכחות המחלה. בעקבות זאת, הוחלט במהלך קיץ 9002 למסד מערך ניטור למשך שלוש שנים, אשר בו מתבצעות על בסיס חתכים קבועים ספירות גללים, במטרה לאמוד את מידת פעילות חזירי הבר בגולן. מטרת חתכים אלו אינה להעריך בצורה מדויקת את גודל האוכלוסייה, אלא לעקוב אחרי מגמות דמוגרפיות, ושינויים ברמת הפעילות כפי שהם באים לידי ביטוי בצפיפויות הגללים. מכלול גורמים עשויים לגרום לירידה בגדלי אוכלוסיות, הכוללים תהליכים אינטרינסיים למערכת האקולוגית, וביניהם תחרות, טריפה, מחלות וכדו', ותהליכים חיצוניים למערכת כגון פעילות אדם ושינויים בשימושי קרקע. מבין מכלול תהליכים אלו נעשה ניסיון להתמקד בהשפעת אדם על רמת פעילות האוכלוסיות, בהתאם לאיפיון האזור )שמורה מטויילת שמורה סגורה(. בהתאם לכך נבחרו שני אזורים לביצוע החתכים המאופיינים ברמות פעילות אדם שונות. האזור הראשון, המאופיין בפעילות גבוהה הינו האזור המטוייל של נחל הזוויתן, ואילו האזור השני שנבחר היה אזור העסלייה, שבו פעילות האדם המועטה קשורה בעיקר למרעה בקר. איזור המחקר שני האזורים שבהם מתבצעים החתכים נמצאים בסמיכות זה לזה, ובמרחק הקטן מקילומטר אחד. הצמחייה מאופיינת בעיקר ביער פארק, שבו אלון התבור הינו העץ הדומיננטי, ובשטחי מרעה. עסליה איזור בשמורת יהודיה המוגדר כסגור למטיילים ומאופיין ביער פארק של אלונים ושיזפים. בשטח רועה עדר בקר במרבית ימות השנה, בתוך חלקות מגודרות אשר ביניהן עוברת דרך עפר אחת. כמו כן, באזור זה תצפיות רבות של זאבים ותנים, אשר ככל הניראה מוצאים מחסה בנחל משושים הנמצא במרחק קצר מהאזור. אורך החתך באזור זה הינו 2,0,9 מ', המורכב מכ 1,820 מ' דרכי עפר ו 9,,,1 מ' שבילי חזירים. על בסיס ההנחה שבממוצע רוחבן של דרכי העפרה כשלושה מטרים, ושרוחבו של שביל הליכה כמטר אחד, סך כל השטח הנסקר הינו 2,929 מ"ר. מסלול זוויתן זהו איזור מטוייל ובו מספר שבילים מסומנים. מידי שנה עוברים בשבילים עשרות אלפי מבקרים, בייחוד בתקופת האביב והקיץ. באזור קיימת חלקת מיגון לבקר, אשר נושקת למסלול הנסקר. החתך הרגלי מבוסס

3 על הליכה לאורך שביל מטיילים מעגלי באורך כלל של 028,, מ', מתוכם 2,118 מ' הינם בדרכי עפר והשאר שבילי הליכה. סך כל השטח הנסקר הינו,11,21 מ"ר. תוצאות ודיון ביצוע החתכים החל ביולי 9002, ומאז התבצע אחת לחודש באופן רציף, למעט באירועי מזג אוויר אשר מנעו את ביצוע החתכים. סך הכל, במהלך שנת הסקרים הראשונה, נספרו 122 גללי חזירי בר בשני האזורים, ו,19 גללים של כלביים על פי החלוקה שבטבלה הבאה: עסלייה חודשי ספירה זוויתן חודשי ספירה אתר תקופה יולי 9002 יוני יולי 9010 יוני יולי 9011 אוקטובר סה"כ ממוצע תקופת המחקר 391 מין הנתונים עולה כי בשנת המחקר השנייה חלה עלייה במספר הגללים שנמצאו בשני האזורים. למרות זאת, המספר הגבוה יותר של הגללים בשנה השנייה אינו שונה במובהק ממספר הגללים שנצפו בשנה הראשונה, למרות הדפוס הקבוע של עלייה במספר הגללים שנצפה בשני האזורים. המספר הגבוה של הגללים שנספרו ביולי 9011 אוקטובר 9011 נובע מכך שבתקופה זו קיימת פעילות גבוהה )ראה דיון בהמשך(. יש לציין שסך כל יחס שטחי החתכים שבהם מתבצע הסקרים הינו = 11,21,52,929,,.1, כלומר השטח הנדגם באזור הזוויתן גדול ביחס זה לעומת שטח החתך בעסלייה. יחד עם זאת ניתן לראות כי מספר הגללים שנצפה באזור הזוויתן נמוך מיחס זה בכל אחת משתי השנים המלאות שבהן התבצע הסקר. תוצאות אלו מעידות על רמת פעילות נמוכה יותר של חזירי הבר באזור הזוויתן. הבדלים אלו נמצאו מובהקים סטטיסטית )0.001 < p χ(. 2 >,13.23 d.f. =,1 הסבר אפשרי לממצא זה הוא שרמת פעילות היונקים באזור הזוויתן נמוכה יותר עקב נוכחות גבוהה יותר של מטיילים באזור בתחום השמורה. ממצאים דומים התקבלו בשנה הסקר הראשונה עבור פעילות הכלביים )זאבים, תנים וכלבי שמירה( בשני האזורים. בנוסף, ניתן לזהות פעילות מחזורית עקבית לאורך השנה של חזירי הבר, המתבטאת במספרי גללים נמוכים בחודשים ינואר אפריל )איור 9( ובעלייה עקבית ברמת פעילות הפרטים במהלך הקיץ שמגיעה לשיא בסוף הסתיו. בקרב פעילות הכלביים ניצפה מחזור פעילות שנתי דומה לזה של חזירי הבר במהלך שנת הסקרים הראשונה, אשר בא לידי ביטוי באופן בולט באזור העסלייה, ופחות באזור הזוויתן )איור 2(. קיימים מספר הסברים אפשריים לתופעה זו. הסבר אחד עשוי להיות כי במהלך החורף קיימת תנועה של פרטים לאזורים הנמוכים יותר,

4 דהיינו לכיוון החלקים התחתונים של אזור נחל זוויתן, נחל קצרין ונחל משושים. במידה והסבר זה נכון נצפה לדיווחי חקלאים רבים יותר על נזקים בייחוד באזור הבטיחה. הסבר אחר עשוי להיות שרידות הפרטים ומחזור הרבייה. המלטות הצאצאים של חזירי הבר ושל הכלביים מתרחשת בעיקרה במהלך חודשי האביב )מרץ-אפריל(. בהתאם לכך ניתן לזהות את העלייה הנכרת של פעילות בעלי החיים עם תום תקופת ההמלטות. יש להניח כי שרידות הפרטים יורדת בתקופת הסתיו עקב מחסור במזון, ואוכלוסיות בעלי החיים נשארות נמוכות במהלך תקופת החורף. יחד עם זאת ניתן לראות כי מספר הגללים של חזירי הבר שנספרו בתחילת קיץ 9010 הייתה גבוהה מכמות הגללים שנספרה במהלך קיץ בשלב זה לא ניתן לסכם את מידת פעילות חזירי הבר בשנת 9011 מכיוון שטרם הגענו לשלב של ירידה במספר הגללים, ובהתאם לכך זיהוי שיא הפעילות. באופן כללי הממצאים עשויים להעיד על התאוששות אוכלוסיית חזירי הבר בגולן לאחר קריסתה במהלך איור 9: ספירת גללי החזירים באזורים השנים במהלך השנה.

5 איור 2: ספירת גללי הכלביים באזורים השנים במהלך שנת הניטור הראשונה. סיכום סקרים אלו, מטבעם, אינם באים לאמוד את מספרם המדוייק של הפרטים, אלא את רמת פעילותם היחסית. ממצאים אלו מסכמים שנתיים של ביצוע חתכים ומביאים ממצאים חשובים ביותר באשר לפעילות הכלביים וחזירי הבר במרכז רמת הגולן. ראשית, מין הממצאים עולה השפעת המטיילים על פעילות מיני יונקים אלו. שנית, ניתן לזהות מחזוריות שנתית בפעילות בעלי החיים והתאוששות מסויימת ברמת הפעילות. לאור שיטת המחקר קשה להכליל לגבי הסיבות למחזוריות בפעילות בעלי החיים. קיים צורך ביישום כלי מחקר נוספים, כגון משדור פרטים, על מנת להבין טוב יותר מחזוריות זו. כמו כן, ניתוח אינטגרלי של כלל הדיווחים על פעילות בעלי החיים עשוי להאיר על תהליכים אלו. לדוגמא, ניתוח דיווחים על נזקים לחקלאות, מאמץ ציד, הצלחה בציד ועוד, כל אלו עשויים לשפר את ההבנה בנוגע לדינמיקת האוכלוסיות. כאמור, לא יהיה זה נכון להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי מצב האוכלוסייה ומחזוריות הפעילות שלה מתצפיות אלו בלבד. בהתאם לכך, קיימת חשיבות רבה להמשך ביצוע החתכים בעתיד, ולהרחיב את סל הכלים שבו משתמשים לאמוד את אוכלוסיות הבע"ח.